מראה מראה שעל הקיר

אני בטוחה שכולם מכירים את סיפור האגדה של שלגיה בו המלכה הרעה מסתכלת באופן תדיר במראה ושואלת "מראה, מראה שעל הקיר, מי הכי יפה בעיר?" ומקבלת כמעט תמיד את התשובה הלא רצויה, ששלגיה היא הכי יפה ולא היא ואז היא מרגישה מתוסכלת ורוצה לנקום.

 

איך הסיפור של שלגיה מתחבר לחיים שלנו? אנחנו כל בוקר קמים, מתארגנים בשגרת הבוקר ולפני שאנחנו יוצאים ליום חדש, אנחנו מסתכלים במראה ובדר"כ מתחילים לבקר את עצמנו- "השמנתי", "יש לי פצעון", "הבגד לא מחמיא לי" , "אין לי כוח לעוד יום של עבודה" ועוד ועוד ואז אנחנו מרגישים מתוסכלים מהחיים שלנו , אין לנו רצון או מוטיבציה לשנות שום דבר כי ממילא הכל לא בסדר אז מה זה משנה…

מה יקרה אם נקום כל בוקר, נסתכל במראה ונגיד "וואוו איזו יפה אני " או "את/ה לבוש/ה מגניב" ואפילו "איזה כיף שיש לי עבודה ללכת אליה"?

ככל שנקפיד לעשות את זה כל יום מול המראה לפני היציאה ליום חדש, ייקרה דבר אחד בוודאות, נפתח את היום בגישה חיובית וזה ישפיע אוטומטית על מצב הרוח שלנו בחיים ובסופו של דבר תוטמע בתוכנו גישה חיובית כלפי עצמנו ונאהב את עצמנו כמו שאנחנו – עם השומן, עם הפצעון ועם העבודה המשעממת כי כשאנחנו אוהבים את עצמנו אנחנו גם מסוגלים להיות כנים באמת עם עצמנו ולהחליט לבצע שינוי – להחליט ללכת לחדר כושר, להחליף עבודה, ללמוד משהו מעניין .

בסופו של דבר, הכל עניין של החלטה- האם אנחנו מעוניינים להמשיך להסתכל במראה ולהיות מתוסכלים או להסתכל במראה ולאהוב את עצמנו כמו שאנחנו.

השארת תגובה