אין לי

"אין לי כסף",  "אין לי מה ללבוש"

לאחרונה אני שומעת שוב ושוב ושוב את הביטוי "אין לי"
בכל מיני תחומים בחיים ואצל מגוון אנשים.

האם באמת אין לנו?
אם נפתח את הארון לא נמצא שם ארון עמוס בגדים ?
   בוודאי שכן.
אנחנו הרי חיים בתקופה של שפע ומגוון , תקופה שבא ניתן להזמין בגדים מחו"ל בסכומים מאוד נמוכים כולל המשלוח וזו רק דוגמא אחת מיני רבות בכל תחום בחיים.

למה יותר נוח לנו להגיד "אין לי" מאשר להסתכל ולראות מה יש לנו, אם נחזור לדוגמא של הבגדים בארון – אפשר להגיד במקום "אין לי בגדים" – "יש לי הרבה בגדים מהם אני יכולה לבחור מה ללבוש" או למצוא שילוב חדש של בגדים שלא חשבת עליו קודם וזה גם בסדר להגיד "יש לי הרבה בגדים בארון אבל הייתי שמחה לבגד חדש" – כל שינוי תודעתי בנושא האין לי הוא מבורך.

איך משנים גישה? עבודה! כל פעם שעולה הצורך להגיד אין לי לחשוב מה ניתן להגיד במקום בצורה חיובית ולהכניס את היש לי לחיים. להגיד שזו עבודה קלה? לא. אבל היא הכרחית. ברגע שנתחיל בצורה של fake it until u make it  אז בסוף לא נצטרך לחשוב איך להגיד בצורה שונה אלא זה יגיע בצורה אוטומטית.

אני מאמינה שאם אדם חיים בגישה של אין לי, אז כל חייו ירגיש מחסור אפילו אם יהיה אדם עשיר ומצליח. אדם שחיי בגישת היש לי, גם אם אין לו בצורה כפי שהיה רוצה, בסופו של דבר מכניס לחיים שלו עושר, ייתכן בצורה של כסף אבל בהכרח בצורה של עושר נפשי של תחושה שאני עשיר ויש לי כל מה שאני צריך כדי להנות ולהיות מאושר בחיים האלה.

השארת תגובה